<h1>נמוקי יוסף — מגילה</h1>
<h2>דף לג:</h2>
עם שאחורי הכהנים. כתב הרמב"ם ז"ל [הלכ' נשיאת כפים פט"ו ה"ח], אבל העומדים מצדיהן הרי הן בכלל הברכה. ומחיצה אפילו של ברזל אינה מפסקת, הואיל ופניהם למול הכהנים הרי הם בכלל הברכה. ואין הכהנים מתחילין וכו'. כתב הרמב"ם ז"ל [הלכ' תפילה פי"ד ה"ה] אין שליח צבור רשאי לענות אמן אחר הכהנים כשאר העם שמא תטרף דעתו ולא ידע איזו ברכה מקרא אותם אם פסוק שני או שלישי. וכתב עוד ז"ל [הלכ' נשיאת כפים פי"ד הי"ד] ומשתדלין שיהא המקרא אותם ישראל שנאמר אמור להם, מכלל שאין המקרא מהם. עובר בשלשה עשה. דוקא כד יימרון להון הצבור, ואם לא אמרו להם אינו עובר בכלום. והכי משמע בירושלמי [ברכות ספ"ד] ר' ישמעאל כד הוה חליש הוה מטמר נפשיה אחורי עמודי כי היכי דלא לימרו ליה, ורבי אלעזר נפיק לבראי. לשון הרמב"ם ז"ל [הלכ' נשיאת כפים פט"ו הי"ב] כל כהן שאינו עולה לדוכן אע"פ שביטל מצות עשה אחת הרי הוא כעובר על שלשה עשה. שאו ידיכם קדש וברכו. וכל נטילת ידים צריך שיגביה את ידיו, כדי שלא יחזרו מים טמאים שיצאו חוץ לפרק על מקום שנטל ויטמאו אותו כבתחלה. לפיכך צריך שיגביה את ידיו עד שינגב אותם במפה. וכהן הנושא מאי מברך. אחר שעלה לדוכן קודם שיחזיר פניו לברך את העם. כד עקר. כשעוקר רגליו לעלות לדוכן. וכתב הרמב"ם ז"ל [הלכ' נשיאת כפים פי"ד הי"ג] שהכהנים כשמחזירים פניהם לברך את העם וכן כשמחזירין פניהם לאחר שבירכו לא יחזירו אלא דרך ימין, ע"כ. על כן יש מי שכתב דכשמוציאין ספר תורה ועולין לדוכן לעולם הולכין דרך ימין. וכן כשמחזירו למקומו הולך על דרך ימין, כדכתיב [יחזקאל מ"ג] ומעלותיהו פנות קדים, כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין. כלום יש עבד וכו'. להראות שברכת רבו חשובה בעיניו וערבה. הילכך לא צריך למימרינהו, דודאי פשיטא שברכת השם חשובה מכל. ומצאתי כתוב, ברכת כהנים ברכה ראשונה שלש תיבות כנגד שלשה אבות העולם, שיזכור לנו השם את בריתו אשר כרת עמהם. שניה חמש תיבות כנגד חמשה ספרים של תורה, שבזכות האבות ניתנה התורה. שלישית שבע תיבות כנגד שבעה רקיעים, כלומר שוכן שבעה יברך אותנו. ובברכה ראשונה חמש עשרה אותיות כנגד חמשה עשר צדיקים שמכפרים על ישראל. שנאמר [הושע ג'] ואכרה לי בחמשה עשר כסף, אלו צדיקים שדומים (לאביהם) [לאברהם] שברכה ראשונה שלו. שניה עשרים אותיות, כנגד עשרים גרה שנותנין כל ישראל בכל שנה, לכפר [על] מכירת יוסף [ירושלמי שקלים פ"ב ה"ג]. שלישית עשרים וחמש אותיות, רמז לעתיד לבא שמוסיפים עוד חמשה.
